תוכן

ב) ונבאר עוד, ענין רמ"ח איברים דז"א, דע, כי בהיות ז"א בעיבור א’, בבחי' ג' כלילן בג', לא היו אז אליו, רק ב' מוחין בלבד, שהם חו"ב מצד אבא, ובתוכם ב' מוחין חו"ב אחרים מצד אימא, ומוח הג' הנקרא דעת, היה חסר ממנו אז. ואלו הד' מוחין הנזכר, הם ד' שמות אלהים, וכולם בבחי' ב"ן. פי': כי שם אלהים בפשוטו ובמילויו ובמילוי מילויו, יש בו ב"ן אותיות. וזהו סוד ויבואו בני אלהים וכו’, וד"פ ב"ן הנזכר משמות אלהים, עולים בגי' קדק"ד, אשר אליו רמזו רז"ל באמרם על הקדקד, מקום שמוחו של תינוק רופס. גם הם סוד צחוק עשה לי אלהים כי ב' מוחין שהם ב' אלהים, הם בגי' קע"ב, ועם י"ג אותיות שיש במלוי כל אחד מהם, יעלו בגימטריא קצ"ח, באופן זה, קע"ב וכ"ו, הרי קצ"ח, ועם י' אותיות של שם אלהים בפשוטו, יעלו בגימטריא יצח"ק. וזהו סוד פסוק, צחוק עשה לי אלהים, כל השומע יצחק לי.